בעיני הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הציבור בישראל מבנה יעיל כיום של תיק נכסים צריך לכלול בין 70%-90% מתיק המניות בחו"ל וכרבע מהנכסים הפיננסים במט"ח. עד כדי כך שאם רכיב המניות בחו"ל גורר חשיפה גדולה יותר מ-25% למט"ח הם לרוב מנטרלים אותה, לעיתים גם במחיר של עלויות גידור יקרות. אבל למה בכלל להפריד בין שיקול החשיפה המנייתית לחו"ל לבין החשיפה למט"ח ומי מהשניים חשוב יותר?

בראייה הכלכלית המקצועית שער החליפין קשור יותר לכלכלה המקומית לעומת שוק המניות. הסיבה לכך היא ששער החליפין מושפע מגורמים רבים יותר בכלכלה בניהם מאזן סחר, יציבות האינפלציה וזרימות השקעה זרות, מה שמייצר תצוגה כלכלית הוליסטית. אומנם גם שוק המניות משקף אלמנטים מהכלכלה, כמו את רווחיות החברות וציפיות המשקיעים, אך לעיתים קרובות מושפע מגורמים רבים שאינם קשורים אליה, כמו אירועים גלובאליים, סקטוריאליים ונקודתיים שקשורים במספר חברות מצומצם שרשומות למסחר. להמחשה כמעט כל חברות הטכנולוגיה בישראל אינן רשומות פה למסחר ומצד שני מדד ת"א 125 כולל גם הרבה חברות גדולות שפועלות בעיקר בחו"ל, כמו טבע, נייס, נובה, ואורמת. על ההסברים האלה תוסיפו ששוק המניות באופן כללי נחשב כמושפע יותר מספקולציות ופסיכולוגיית משקיעים.

למעשה גם הרציונאל של הגופים המוסדיים להסיט בשנים האחרונות את כספי הציבור לחו"ל לא הגיע ברובו מהרצון לייעל את הסיכון הגיאוגרפי אלא מהרצון להרחיב את הפיזור הסקטוריאלי ולהתמודד עם בעיית הנזילות הנמוכה בשוק המניות המקומי, כמו אגב שגם הבעיה העיקרית של מדד ה-S&P 500 האמריקאי איננה מחסור בפיזור גיאוגרפי אלא מפיזור ענפי לא יעיל (משקל לא פרופורציונאלי לענף הטכנולוגיה) ודומיננטיות של מספר חברות בודדות שעלולות לא רק לטלטל אותו בברוטליות (במנותק ממצב הכלכלה) אלא עד להוביל אותו לתרחיש הרסני של קיפאון רב שנתי גם במצב של צמיחה כלכלית.

את הקשר ההדוק בין השקל לבין הכלכלה המקומית היה ניתן לחוות בחודש יולי בצורה בולטת לאור התנודתיות הבולטת שלו. עד אמצע החודש הוא רשם התחזקות חדה ומשם ירידות חדות. הדינמיקה הזאת אפיינה בלוחות הזמנים האלה גם את מדד הטכנולוגיה בארה"ב – הנאסד"ק, שמתואם מאד לפעילות הכלכלית של ענף הטכנולוגיה בישראל (מה שהודגם בתחילת יולי עם הצעת הרכש של גוגל לחברת ויז הישראלית ב- 23 מיליארד דולר, שכידוע בכלל איננה רשומה למסחר בבורסה).
השפעה חיובית נוספת על השקל התקבלה בתחילת החודש מנתוני יצוא השירותים העסקיים מישראל שהמשיכו באופן מעורר התפעלות לעלות לשיא חדש (לפי נתוני המגמה של הלמ"ס), ואגב סודקים את נרטיב הדה-לגיטימציה לישראל בעולם העסקים. יצוא שירותי התיירות אומנם המשיכו לדשדש (עד כדי רמות דומות לאלה מתקופת הקורונה), אך אלה מובנות מסיבה של "אזור מלחמה". גרעון הסחר בסחורות הצטמצם ותמך גם הוא בשקל, למרות חולשה ביצוא, שמיוחסת בחלקה לתופעה כלל עולמית שנמשכת כבר יותר משנתיים ובחלקה למגבלת העבודה, כשבישראל שיעור האבטלה ירד ביוני מ- 3.4% ל- 3.2%.

עוד גורם שתמך בשקל ביולי היה צפי למתווה ריבית קשיח יותר בישראל לעומת הפחתות הריבית העמוקות יותר הצפויות בארה"ב ואירופה, זאת גם בשל האינפלציה המקומית שמתגלה כ'דביקה' יותר (עמדה ביוני על 2.9%) וצפויה להישאר דביקה ברמה הזאת גם שנה קדימה, קרוב מדי לגבול העליון של בנק ישראל (3.0%). אבל הדרמה הגדולה הגיעה בסוף חודש יולי לאחר פגיעה קשה במג'דל שמס, אליה השקל הגיב בנפילה חדה מאד כשלעומתו שוק המניות נחלש מעט בלבד. ההתפתחויות הביטחוניות שהגיעו מאז, עם חיסולים ממוקדים בלב ביירות וטהרן, לימדו ששוק המט"ח כנראה היה מתואם יותר להתפתחויות המקומיות המסוכנות.

בשורה התחתונה עיקר החשיבות של פיזור מניות גלובאלי היא הגנה מסיכונים סקטוריאליים ואילו עיקר החשיבות של פיזור המט"ח היא להגנה מסיכונים גיאוגרפיים. להמחשה, חוסך ישראלי שישקיע את כספו בשוק המניות הישראלי יסתכן בעיקר מפספוס עליות חריגות בענפי הטכנולוגיה, ואם יפזר את כספו במניות חו"ל רחבות אך בחשיפה מלאה למט"ח הוא יסתכן שהתחזקות השקל באותה תקופה תוביל אותו להפסד במונחי שקל גם בתרחיש שבו שווקי המניות בעולם כן ימשיכו לעלות.

מבחינה פרקטית, היקף המט"ח היעיל בתיק החיסכון עשוי להיות שונה מאדם לאדם ותלוי למשל בתוכניותיו האישיות (כמו תוכניות לשהייה עתידית בחו"ל), בטווח ההשקעה, באהבת הסיכון ועוד, ולכן משקל המט"ח היעיל לכל חוסך עשוי להיות שונה מזה שמציעים הגופים המוסדיים כברירת מחדל במסלולים הכלליים.

בינתיים בחו"ל – האקסודוס ממניות הטכנולוגיה יכול להימשך שנים

השווקים התהפכו על פיהם ביולי, המניות שהובילו את העליות בשנים האחרונות החלו לרדת בחדות ואילו אלה שדשדשו מאחור עברו לעליות. במבט ראשון המכנה המשותף היה הפגיעה בענף הטכנולוגיה ושירותי התקשורת, שהתדרדרו ביולי למקום האחרון (מבין 12 הסקטורים המרכיבים את מדד ה-S&P 500 ) ומולם, נדל"ן ופיננסים, שהיו במקומות האחרונים ב-12 החודשים האחרונים, קפצו למקומות הראשונים בתשואות.

כלומר רוטציה בין המקובלות והפופולריות (הנאסד"ק וה-S&P 500 ), שאולי התנפחו יותר מדי, לבין המוזנחות (סיפור סינדרלה). אלא שבמבט שני היה ניתן לשים לב למכנה משותף נוסף בין שתי הקבוצות והוא הגודל של החברות, כשאלה שנפלו היו ברובן ענקיות ואילו אלה שזינקו היו קטנות יחסית (עליות בלטו למשל במדד המניות הקטנות – הראסל 2000). כלומר אולי זה שחברות הטכנולוגיה הנסחרות במדדים הן ברובן טיטניות (מגה קאפס) מסביר את התנהגות השווקים ולא מאפיין הטכנולוגיה.

אלא שמבט מעמיק עוד יותר הראה שהמאפיין המשותף המדויק יותר לא היה גודל החברות אלא רגישותן לריבית. במציאות רוב החברות הקטנות מאופיינות יותר מהגדולות בחוב עם ריבית משתנה ואילו הגדולות מאופיינות ברמות גבוהות של מזומן, כך שהראשונות (כמו נדל"ן) נהנות מתרחיש שבו הריבית צפויה לרדת ואלה עם המזומנים נפגעות מכך.כלומר רק במקרה החברות בלי החוב ועם המזומנים הן מניות גדולות ומסקטור הטכנולוגיה – ככה יצא. אם זה המקרה אז המשקיעים שחשבו שהם משקיעים בטכנולוגית קצה של בינה מלאכותית בכלל פתחו פוזיציה ארכאית על ריבית גבוהה.

ואכן, הדרמה בכלכלה בחודש האחרון הגיעה בעיקר מכיוון הריבית. השוק בארה"ב עבר לתמחר הפחתת ריבית בהחלטה הקרובה בספטמבר, מ- 5.50% ל- 5.25%, ובתוך שנה כבר ל- 3.75%. בהתאמה, תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים קרסה ביולי עד תחילת אוגוסט מ- 4.27% ל- 3.80%.

לאותו זינוק בציפיות להפחתת ריבית תרמו שורה של נתונים מאקרו שהצביעו על התקררות הכלכלה (שתאפשר לפד להפחית ריבית, אך גם לא משמעותית מספיק כדי לאיים דרמטית על רווחיות החברות). בין הנתונים שהצביעו על כך בלטו אלה משוק העבודה האמריקאי, שהראה המשך התקררות ביוני, התמ"ג החלש יחסית ברבעון השני, דו"ח חלש להזמנות מוצרים בני קיימא ועוד.

אבל נראה שהנתון שהשפיע יותר מכולם היה דו"ח האינפלציה לחודש יוני שתיאר ירידת מחירים חודשית ראשונה מאז מאי 2020 (0.1%-), לעומת צפי לעליה של 0.1% ולהתקררות האינפלציה השנתית מ- 3.3% ל- 3.0%. ואכן בחמשת הימים שלאחר פרסום נתון האינפלציה רשם מדד מניות החברות הקטנות, הראסל 2000, זינוק של 11.5%, העלייה הגדולה ביותר שלו מאז היציאה ממשבר הקורונה בשנת 2020. את החותמת לכך סיפק הבנק הפדרלי בארה"ב, כשהיו"ר שלו, פאואל, הודיע בתחילת אוגוסט כי הפחתת ריבית כבר בספטמבר "על השולחן".

השאלה הגדולה שתלויה כעת היא האם ההיפוך האמור בשווקים בעל פוטנציאל להימשך? ככל שנתמקד בסוגיית הריבית הניסיון ההיסטורי מלמד שהיא בהחלט יכולה להיכנס למתווה עמוק וממושך של ירידה, אפילו לרמה שלילית. אבל זה כשלעצמו לא בהכרח יבטיח את המשך הרוטציה, כשעל השוק פועלים כוחות נוספים מלבד ריבית והיו גם תקופות של ריבית נמוכה בהן סקטור הטכנולוגיה ידע לעלות ויפה. העניין שגם הכוחות האלה אפשרי שהגיעו למיצוי עם חששות גדולים לגבי הערכת השווי של מניות הטכנולוגיה הגדולות.

בעיני לא מעט אנליסטים החברות האלה נתפסות כיקרות מדי והם מטילים ספק בסיכויי הצמיחה העתידיים שלהן. זווית הסתכלות נוספת על הרוטציה היא "חזרה לממוצע". הטיעון הזה לא מגיע רק מהצד הטכני, אלא משיטות עבודה אסטרטגיות של משקיעים שבניסיון לגוון את תיקי ההשקעות שלהם עושים התאמות לענפים שזינקו בחדות והשתלטו על תמהיל ההשקעות שלהם (אסטרטגיה של רוטציה סקטוריאלית).

"יועצי פייסבוק" שצצו לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם ודחקו בשנה האחרונה בעוקביהם להוריד הגנות ולהעביר את כל חסכונותיהם למעקב אחרי מדדים בודדים כמו הנאסד"ק או ה-S&P500 מסבירים כעת בביטחון שאסור לצאת כיוון שהירידות הן זמניות. לרוב הירידות אכן זמניות, למעשה תמיד הן זמניות, אך כמה זמן הזמניות הזאת יכולה להימשך? האם היא יכולה להיות זמנית 34 שנה? הניסיון ההיסטורי מוכיח שכן!

מדד ה- "S&P500 של יפן": הניקיי-225 (שמרכיב את 225 החברות הגדולות בשוק היפני) חזר רק בחודש פברואר האחרון לרמתו משנת 1989! אי אפשר להגיד בוודאות שזה לא יכול לקרות. למעשה כל סקטור, מטבע, אג"ח או נכס ספציפי בעל סיכוי גבוה יותר להיקלע לתרחיש אימה פיננסית כזה. לפי התיאוריה המימונית רק תיק השקעות יעיל הוא רק כזה שמפוזר בצורה רחבה, למשל על כל ענפי הכלכלה ועל כל סוגי הנכסים. פיזור כזה מבטיח כמעט בוודאות שנהנה ממגמת העליות וההתרחבות ההיסטוריים של הכלכלה והשווקים מבלי להסתכן מאירוע נקודתי בלתי צפוי. התנהגות השווקים בחודש יולי הדגימה זאת בצורה הטובה ביותר כשבמקביל לירידות במניות הטכנולוגיה הגדולות אגרות החוב הממשלתיות בעולם רשמו זינוק חד, הגנו על תיקי ההשקעות, בדיוק כמו שהיינו מצפים מהם לעשות.

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

בשונה מארה"ב, בישראל לא מקובל לשאול עמדות פוליטיות בסקרים כלכליים אבל העיתונים הכלכליים משקפים בצורה ברורה שמצב הכלכלה הוא בעיני המתבונן. – כולם רואים את אותם פרסומים של הלמ"ס אבל מסיקים מהם מסקנות שונות.

להמחשה, נתוני שוק העבודה לחודש מאי הראו כי האבטלה בישראל נמצאת חודש נוסף בסביבת שפל היסטורית של 3.3%, היקף המשרות הפנויות ממשיך לטפס והשכר הריאלי מזנק. פרשן אחד יספר שזוהי עדות לאיתנות המשק ופרשן שני יחפש בעיות, כמו זה שהביקוש לעובדים גדל בסקטורים נחותים יחסית, ושהגידול בשכר נשען בין היתר על מענקים ממשלתיים (שאינם בני קיימא).

באופן דומה גם את הנתון המרשים של המשך עליה בנתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי בישראל (בין פברואר לאפריל ב-5%) ניתן לסייג ולטעון שהוא נובע מירידה משמעותית של יציאת ישראלים לחו"ל (שקשורה למלחמה), הוצאות רגשיות (כדי לפצות על התסכול מהמצב), הוצאות שנשענות על הכנסות חד פעמיות (מהמענקים ממשלתיים) ועוד.

פרמטר נוסף שזוכה לפרשנות שונה הוא המצב הפיננסי של הממשלה, הגירעון הממשלתי מזנק ל-8%, דירוג האשראי של ישראל ירד ופרמיית הסיכון של ישראל (CDS) נותרה גם ביוני בסביבה גבוהה ל-130 נ"ב.

אלה שמעוניינים להציג תמונה חיובית יתארו כי למרות המלחמה והגירעון הגבוה סך היחס חוב לתוצר עדיין צפוי להסתכם בקידומת של 70%, בין הרמות הנמוכות במערב. להמחשה, ביפן, 259.4%, סינגפור – 160%, איטליה – 142%, צרפת – 112%, בלגיה 106%, פורטוגל 104% ועוד… אומנם פרמיית הסיכון של ישראל עלתה מאז תחילת המלחמה, אבל היא כאמור די יציבה ונראה שקשורה בעיקר לאי וודאות שכרוכה במלחמה ולא תישאר איתנו אם/לכשתסתיים.

נתון בולט נוסף שזוכה לתשומת לב הוא הוצאת הכספים של ישראלים לחו"ל, כשתנועות הכספים להשקעות בחו"ל שעמדו ברבעון השלישי של 2022 על 2.2 מיליארד דולר זינקו ברבעון הרביעי ל־2.9 מיליארד דולר ול-3.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2024. ככל הנראה אלה נובעות גם מחשש לגבי המצב הכלכלי במדינה, אך בפרקטיקה השקעות בחו"ל אינן רק תופעה שלילית אלא בעקיפין מחזקות משמעותית את היסודות הכלכליים של המדינה כיוון שהן מבטיחות לתושבי ישראל יציבות פיננסית גם במקרה של זעזוע מקומי ולמעשה המדינה, שכיום נראה שחוששת מהן, צריכה במידה רבה לחבק אותן שכן המדינה היא אוסף אזרחיה.

ההשקעות בחו"ל מבטיחות בעתיד זרם קבוע של תנועות הון לישראל ויתמכו בשקל.

ביוני השקל אומנם נטה להיחלשות קלה מול סל המטבעות אך מתחילת המלחמה (באוקטובר) השקל הצליח לרשום התחזקות של כמעט 3%. פרמטר כלכלי בולט נוסף לדיבייט הוא שוק המניות, כשמדד ת"א 125 רשם ביוני ביצועי חסר בולטים מול מדדי מניות מובילים בעולם ובמיוחד בלטו מול האמריקאי, ה-S&P 500.

אבל חלק משמעותי מאותם ביצועי חסר ניתן ליחס למשקלן הנמוך של מניות טכנולוגיה במדדים הישראלים ולהיעדר מגה חברות (שני הסגמנטים שהובילו רוב עליות השערים בעולם). גם את נתוני המשך העלייה במחירי הדירות בישראל בחודשים מרץ-אפריל לעומת פברואר-מרץ ב-0.9% צד אחד יכול לייחס להתאוששות המשק ולביטחון הגבוה של משקי הבית וצד שני למחסור בעובדים בתחום הבניה ולירידה בהתחלות הבניה. גם לאינפלציה שחזרה להתקרר במאי, משינוי שנתי של 3.0% ל-2.8%, צד אחד יוכל ליחס למדיניות כלכלית מקצועית ואחראית והצד שני לחולשה, לעיוותים במדידה, להשפעות גלובאליות וכדומה.

מבנק ישראל מצופה להיות נקי משיקולים פוליטיים אבל הוא לא באמת יכול.
גם אם נניח שכלכלני הבנק יודעים לשים בצד את עמדותיהם הפוליטיות בכדי להמשיך לקבל לגיטימציה ציבורית ואמון ציבורי הם עדיין יהיו חייבים להתחשב בניראות הפוליטית של החלטותיהם, מה שיקשה עליהם לבצע מדיניות טהורה ויאלץ ללכת "בין הטיפות". בהתאם לכך אנו מעריכים שנראה עוד הפחתת ריבית אחת כבר בקרוב ושניה לקראת סוף השנה.

אנונימי הימר ב-13 מיליון דולר על 12 הפחתות ריבית בארה"ב בתוך 9 חודשים.

כבר תקופה ארוכה שהבנק הפדרלי בארה"ב (הפד) נמנע מהתחלת הפחתות ריבית ובהתאם גם הציפיות ממחזור ההפחתות הולכות ודועכות. נכון לסוף יוני השוק תמחר שתי הפחתות ריבית בלבד עד סוף השנה (סה"כ של חצי אחוז), מ-5.50% ל-5.00%.

לכן היה מפתיע שלפני מספר ימים סוחר אלמוני הימר כי עד חודש מרץ הקרוב הפד יחתוך את הריבית בשלושה אחוזים, ל-2.25% (כך לפי דיווח של בלומברג). היקף ההימור עומד על סכום לא מבוטל של 13 מיליון דולר. מה יכול לגרום למישהו להרים הימור קיצוני כל כך בזמן שאין שום אינדיקציה למוכנות כזאת של הפד ושהאינפלציה כבר שנה "דביקה" בקידומת 3% (לעומת יעד של 2%). אפילו נתון האינפלציה למאי שפורסם לאחרונה נותר דביק כמעט ללא שינוי ביחס לרמתו באפריל – 3.3%.

גם אם האינפלציה תתקרר בחודשים הבאים ל-2% וגם אם מתחתיו עדיין סביר שמושלי הפד יעדיפו לחכות עם הפחתות חדות כדי להבטיח שהיא מתבססת ביעד. התרחיש הסביר היחיד שבו הפד כן יהיה מוכן לבצע הפחתות ריבית חדות כל כך הוא משבר כלכלי חמור ובינתיים גם בגזרה הזאת אין נתונים שמעלים חשש לאחד כזה.

בין הנתונים שאכזבו ביוני בלטו סקר מנהלי הרכש בתעשייה שירד ל-48.7 נק' (כשרמה נמוכה מ-50 מתחילה לסמן התכווצות קלה), והנדל"ן למגורים, שהיקף מכירות בתים קיימים ירד ל-5.4 מיליון במחיר חציוני של 372 אלף דולר לעומת צפי ל-5.5 מיליון עם מחיר של 375 אלף דולר. כלומר גם אם הכלכלה מאטה אז "נחיתה רכה".

מצד שני היו בחודש החולף גם נתונים שבלטו לטובה בניהם בעיקר אלה משוק העבודה, כששיעור האבטלה ירד ל- 3.5% לעומת צפי ל-3.6% והיקף המשרות החדשות עמד על 220 אלף לעומת ציפיות ל-200 אלף. מה שבכל זאת יכול להסביר את ה"אומץ" של אותו מהמר הוא כדור בדולח או גידור שהוא מבצע על השקעות אחרות שלו. כלומר שהוא מבצע את ההימור כדי שיגן עליו בתרחיש של קריסה בשוק המניות, ככל הנראה הפוזיציה המרכזית שלו.

צורת ההגנה הזאת מבוצעת למעשה ע"י הגופים המוסדיים הישראלים (המנהלים את כספי הציבור) אם כי באופן מדוד יותר, כשהם משלבים במסלולים הכלליים אגרות חוב בטוחות אשר ירוויחו בעיקר בתרחיש של משבר כלכלי קשה. ואכן, קניית אגרות חוב בטוחות הייתה בחודש החולף טרנד בולט בשוק האמריקאי, כשאלה רשמו את התשואה החודשית הטובה ביותר שלהן השנה (מדד האג"ח המצטבר של בלומברג בארה"ב עלה ב- 1.7%). סיבה נוספת לטרנד הזה מיוחסת להצהרה של הבנק הפדרלי כי יאט את קצב פירעון האג"ח מהמאזן שלו.

הגנות מפני ירידות בשוקי המניות אפשר להשיג גם באמצעות מכשירים פיננסים ייעודים, כמו אופציות, אך אלה מתאימים בעיקר להגנה טקטית וכשבטווח ארוך הם יקרים מדי ושוחקים דרמטית את התשואה.

הפרדוקס בשוק ההון ואולי בחיים בכלל הוא שככל שמדדי המניות עולים לגבהים מסוכנים יותר כך משקיעים דווקא נוטים להוריד הגנות, בשל עליה בתחושת הביטחון, מה שאגב סולל את הדרך לכך שכשנפילה מגיעה היא קשה יותר, וזכה לקלישאה ש"מניות עולות במדרגות ויורדות במעלית".

עדות לתופעה הזאת אפשר לראות לאחרונה בטרנד של הריצה הטהורה למדד ה-S&P 500 עתיר הטכנולוגיה וויתור על נכסי הגנה. ענף הטכנולוגיה כידוע רגיש לדיסטרפשיין (שיבוש), וכשזה קורה וטכנולוגיה חדשה מאפילה על זאת הקיימת עלולות חברות הטכנולוגיה הקיימות לאבד ברגע את רוב ערכן. למזלנו הטכנולוגיה החדשה של ה-AI יצרה בעיקר ערך חדש ולא ראינו חברות מהותיות שנפגעות ממנה. החשש העיקרי של המשקיעים מתרכז ביכולת של חברות ה-AI לתרגם אותה לרווחים.

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

במרץ האחרון נחתו בתיבת המייל או הדואר הפיזית של כולנו הדו"חות השנתיים מהגופים המנהלים את הכסף שלנו – קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות, פוליסות החיסכון וכדומה.
מי שטרחו לקרוא את הדו"חות (אנחנו מאוד ממליצים!), יכלו ללמוד מהם הרבה: למשל, איזו תשואה השיג הגוף המנהל בכל אחד מהמוצרים בשנה החולפת, מהם הסכומים שהפקדנו במהלך השנה לכל מכשיר, מה גובה דמי הניהול ששילמנו בכל מכשיר השקעה ועוד.
אבל הדו"חות האלה, חשובים ככל שיהיו, מציגים תמונת מצב לכל מכשיר חיסכון בנפרד, ולא מספקים תמונה כוללת של מצבנו הכספי.

בעידן המודרני, הכסף של רובנו מפוזר בין מגוון רחב של מכשירי השקעה, נכסים ואפיקי השקעה.
חלק מהכסף נמצא בבנק – בחשבון העו"ש ואולי בפיקדונות ותוכניות חיסכון;
חלקו מושקע באפיקי השקעה בשוק ההון בארץ ובחו"ל, כגון מניות ואגרות חוב, באמצעות מכשירי השקעה פיננסיים, כגון קרן נאמנות, פוליסת חיסכון, קופת גמל להשקעה, תיק השקעות עצמאי או תיק מנוהל ועוד; חלק משמעותי מושקע בחיסכון פנסיוני כגון קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
בנוסף, לחלקנו יש דירה (או כמה דירות) למגורים או להשקעה, בארץ או בחו"ל, ונכסים נוספים כגון השקעות בקרנות אלטרנטיביות, מניות בחברה פרטית, מטבעות דיגיטליים ועוד.

לפיזור הכסף בין הרבה מכשירים פיננסיים ופנסיוניים, נכסים ואפיקי השקעה יש יתרונות מובהקים. לכל מכשיר או אפיק השקעה יש יתרונות ייחודיים לו, והשילוב ביניהם אמור לסייע לנו להשיג את המטרות הכלכליות שלנו בהווה ובעתיד בצורה המיטבית.

החיסרון של הפיזור הוא שקשה לנו יותר לקבל תמונה כוללת של מצבנו הכלכלי ולתכנן נכון את העתיד הפיננסי שלנו. הפיזור מקשה עלינו להבין כמה כסף יש לנו בכל רגע נתון ואיפה הוא מושקע, כמה אנחנו חוסכים בשנה (בכל המוצרים), מה התשואה (הרווח) השנתית שאנחנו משיגים על הכסף, כמה אנחנו משלמים על עמלות ודמי ניהול, באיזה מידה אנחנו מנצלים את הטבות המס הגלומות בחיסכון במכשירי השקעה מסוימים, ועוד.

כדי להגדיר את המטרות הכלכליות שלנו בהווה ובעתיד ולממש אותן לאורך זמן, עלינו לנהל את כל המשאבים הכלכליים שלנו מתוך ראייה כוללת. עלינו לוודא שפיזור החסכונות בין מכשירי ההשקעה ואפיקי ההשקעה הוא המתאים ביותר עבורנו, לאור המטרות והצרכים שלנו, לסדרי העדיפויות ולאופי שלנו כמשקיעים.
יותר מכך: כשהמטרות והצרכים משתנים, עלינו להתאים את פיזור הכסף לשינוי שחל בצרכים ובהעדפות.

ניהול נכון של המשאבים הכלכליים שלנו, תוך התאמה לצרכינו המשתנים, הוא תהליך מורכב שלוקח בחשבון פרמטרים רבים. הוא מחייב היכרות מעמיקה עם מכשירי ההשקעה השונים, הטבות המס הגלומות בהם, הרגולציה המשתנה חדשות לבקרים, ידע בתכנון פרישה, בביטוח ובהשקעות ועוד.
זו בדיוק המומחיות של המתכנים הפיננסיים.

בפרופיט, המתכננים הפיננסיים הם אנשי מקצוע בעלי רישיון דואלי – גם לתכנון פיננסי וגם לשיווק פנסיוני.
ומה שלא פחות חשוב – הם אף פעם לא נחים על זרי הדפנה אלא עוקבים כל העת אחר ההתפתחויות והשינויים בשווקים הפיננסיים, תוך יידוע של הלקוחות על שינויים מומלצים בתיק, שעשויים לסייע להשגת תוצאות טובות יותר לאורך השנים.

תהליך תכנון פיננסי מקצועי על ידי מומחה יכלול לרוב כמה שלבים עיקריים:

• מיפוי המצב הקיים:
איסוף מידע ממקורות שונים (כגון המסלקה הפנסיונית) לצורך מיפוי כלל הנכסים המשפחתיים. מיפוי המצב הקיים יתייחס גם לנכסים שרשומים על שם בן/בת הזוג, ככל שהדבר רלוונטי (כגון קרן פנסיה של האישה/הבעל), וכן יכלול מיפוי של התחייבויות כגון משכנתאות והלוואות אחרות של התיק הביטוחי (ביטוחי סיעוד ובריאות, ביטוח חיים וכדומה).

• הכרת הלקוח והגדרת מטרות:
הכרת הלקוח מתחילה מפרטים ביוגרפיים כמו מצב משפחתי או קיומן של בעיות בריאות שיש בהן כדי להשפיע על צרכי הלקוח, ועד הכרת אופיו ועמדותיו ביחס להשקעות, כגון עד כמה הוא הוא מוכן לקחת סיכונים בהשקעות על מנת להרוויח (יחס לסיכון).
שלב זה כולל גם אפיון משותף של הצרכים והמטרות של הלקוח. רובנו חוסכים לכמה מטרות במקביל – חיסכון פנסיוני כמובן, אך גם חיסכון למטרות לטווח קצר ובינוני, כגון לרכישה או שדרוג דירה לנו או לילדינו, בר מצווה או חתונה, החלפת רכב או שיפוץ.
עם זאת, לא פעם החיסכון נעשה ללא הגדרה ברורה של המטרות והתאמה של מכשירי החיסכון למטרות אלה.

• תכנון פיננסי:
קביעת אסטרטגיה למימוש המטרות: לאחר שתהיה לנו תמונה ברורה הן של תיק הנכסים וההתחייבויות והן של המטרות והצרכים של הלקוח, ניתן יהיה לתכנן אסטרטגיה למימוש אותן מטרות באמצעים המשאבים הקיימים והעתידיים.
בשלב זה, תיקבע חלוקת הכסף בין מכשירי ההשקעה ואפיקי ההשקעה השונים, מתוך התחשבות במכלול הפרמטרים, ובהם: רמת הסיכון בהשקעה המתאימה ללקוח; המועדים שבהם הוא צפוי להזדקק לסכומי כסף שונים – חלוקה נכונה בין מכשירי השקעה שהחיסכון בהם נזיל באופן מיידי למכשירי השקעה לטווח בינוני (כמה שנים) וארוך (חיסכון פנסיוני), כך שהלקוח יוכל לפדות בכל שלב את סכומי הכסף הנחוצים לו; שאיפה למיקסום הטבות המס הגלומות במכשירי ההשקעה השונים; טיוב תמהיל מנהלי הכסף בהתאם לביצועים שלהם לאורך זמן, טיוב של דמי הניהול.
ייתכן שהתכנון הפיננסי יכלול גם שינויים בתיק הביטוחי או בצד ההתחייבויות על פי השינויים בסטטוס המשפחתי, הבריאותי ועוד לאורך השנים.

• מימוש האסטרטגיה:
ביצוע בפועל של האסטרטגיה, לרבות ליווי ההליכים הבירוקרטיים הדרושים להעברת כספים בין תוכניות, מכשירים ומסלולים.

• פיקוח ובקרה על ההתקדמות במימוש היעדים, עריכת שינויים בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשוק –
הכנת דו"חות התקדמות, פגישות אחת לתקופה, עדכון התמהיל והמלצה על שינויים בתיק בהתאם לשינויים בצרכים ולהתפתחויות בשוק.
אנשי המקצוע של פרופיט מתמחים בזיהוי מוקדם של המגמות בשוק, במטרה להשאיר את הלקוחות תמיד צעד אחד קדימה.
המעטפת הכוללת שמעניקה פרופיט, הקבוצה הגדולה והמובילה בישראל לתכנון פיננסי, אף מאפשרת ללקוחותיה להיחשף ראשונים למוצרים חדשים שעדיין לא יצאו לשוק ולמוצרים ייחודיים ובלעדיים ללקוחות פרופיט.

אירועי המלחמה הכניסו את כולנו לתוך מערבולת רגשית שלא ידענו כמותה מאז קום המדינה. אך בלב הסערה ניצבים גם אתגרים כלכליים גדולים. רבים מאיתנו מתמודדים מאז עם חוסר וודאות שעשוי להתבטא גם בתחושת חוסר יציבות תעסוקתית, ירידת הביטחון לגבי המדינה ובמקביל זינוק ביוקר המחיה ובהוצאות הבלתי מתוכננות.

אך האמת היא שגם לפני המלחמה לא היו חסרות הפתעות בניהן מגפת הקורונה,סבבי לחימה ועד משברים פוליטיים. ניהול סיכונים צריך להיות לא אם יגיע בעתיד משבר נוסף אלא מתי – ואיך נוכל להיערך אליו באמצעות יצירת כרית ביטחון פיננסית?

כאן נכנסת לתמונה קרן חירום שכשמה היא סכום כסף שהופקד בצד שלא לחופשה, לא לקניית בית או לימודים אלא שעת חירום כלכלית כמו פגיעה בהכנסה (למשל בעקבות פיטורין), אירוע רפואי או צורך להימלט.

כמה כסף צריך לחסוך בקרן חירום?

כלל האצבע מדבר על חיסכון שיכול לממן לפחות 3-6 חודשי מחיה של המשפחה.

איך מתחילים לחסוך לקרן חירום?
בצעד ראשון קטן.
הצעד הזה יכול להיות הוראת קבע של כמה מאות שקלים מידי חודש, בהתאם ליכולת הכלכלית שלכם.

הצלחתם לשים בצד 300 ₪ בכל חודש? מדובר ב- 3,600 ₪ בשנה וב- 10,800 ₪ תוך שלוש שנים. על זה תוסיפו את התשואה שהחיסכון צפוי להניב לאורך זמן. היתרון בהוראת קבע הוא שהחיסכון גדל באופן אוטומטי ללא צורך לנקוט בפעולה אקטיבית. בנוסף, הידיעה שיורד סכום קבוע תאפשר לכם לחזק את שרירי החיסכון ולצמצם הוצאות בלתי הכרחיות.

איפה שומרים את הכסף?

הנה 3 עקרונות שיסייעו לכם לאתר את אפיק החיסכון הרצוי לקרן החירום שלכם.

1. הימנעו משחיקת ערך הכסף
אז איפה חוסכים את הכסף? נתחיל באיפה לא: מתחת לבלטות או בחשבון העו"ש.

ומדוע? כי במציאות שבה האינפלציה השנתית (קצב עליות המחירים) נושקת לכ- 3% בשנה, המשמעות היא שהערך הכסף שלא מושקע הולך ונשחק כי כוח הקנייה שלו נחלש. אם למשל קרן החירום שלכם מכילה 50,000 ₪ והאינפלציה השנתית תהיה 3%, המשמעות היא שתוך 3 שנים החיסכון שלכם יאבד מערכו הריאלי 9% – בשווי 4,500 ₪. לכן חייבים להבטיח השקעה באפיקים ריאליים, בהם התשואה מתחילה מגובה האינפלציה ועולה עליה, כדוגמת אגרות חוב צמודות למדד ואגרות חוב במט"ח. גם שיעור מסוים באפיק מנייתי רחב מייצג הגנה מסוימת מאינפלציה.

2. שימרו על נזילות
קיימת חשיבות עליונה לכך שהכספים של קרן החירום יהיו נזילים, כדי שבמקרה הצורך תוכלו להשתמש בהם באופן מידי. מסיבה זו, פיקדונות בנקאיים (שלרוב מצריכים סגירה של הכסף לתקופה ממושכת), קרנות השתלמות, קופות גמל עשויים פחות להתאים: הדבר האחרון שתרצו במקרה חירום הוא לשלם קנסות יציאה או לוותר על הטבות מס דרמטיות.

3. תהיו סולידיים
בשונה מאפיקי חיסכון והשקעה אחרים, חשוב לזכור שטווח ההשקעה בקרן חיסכון אינו ידוע, ולרוב נזדקק לו בתקופות משבר כששערי המניות נמוכים.
לכן קרן החירום צריכה להיות מוטה משמעותית לאפיקים סולידיים שמאופיינים לרוב בתנודתיות נמוכה ולרוב אף נהנים מביקוש ושערים גבוהים בתקופות משבר. כאמור אגרות חוב בטוחות שצמודות למדד ולמט"ח עשויות להיות אופציה טובה.

מוצרים פיננסים שעונים על הדרישות הללו של יכולת לבצע הפקדות שוטפות, נזילות מלאה, יתרונות מיסוי ויכולת להתאים את אפיקי ההשקעה לרמת הסולידיות וההצמדה הנדרשת?

• פוליסת חיסכון – מוצר השקעה שהונפק על ידי חברות ביטוח ומנוהל על ידן או על ידי בית השקעות. הפוליסות נהנות מיתרונות מיסוי, עלויות נמוכות, נזילות וכוללות מגוון אפיקי השקעה בניהם מסלולים סולידיים עם חשיפה מופחתת למניות או ללא חשיפה בכלל, כמו למשל מסלול אג"ח.

• קופת גמל להשקעה – מוצר השקעה דומה יחסית לפוליסות, שהונפק גם הוא על ידי חברות ביטוח, מעניק הטבות מס משמעותיות, נזילות גבוהה וכולל מגוון מסלולי השקעה, לרבות מסלולים סולידיים

לסיכום

המציאות של השנים האחרונות מלמדת שלפעמים אין לנו שליטה על ההתרחשויות ועל המשברים שבדרך. על מה אנחנו כן יכולים לשלוט? על האופן שבו נתמודד עם המשבר. כאן כאמור נכנסת לתמונה קרן החירום, וחשיבותה ליצירת כרית ביטחון כלכלית.

לאפיון אישי ומשפחתי של קרן החירום והתאמת אפיקים, מוצרים ומנהלים יעילים עומדים לרשותכם מתכננים פיננסים מבית פרופיט, הקבוצה והגדולה בישראל לתכנון פיננסי.

כשפרמטריים כלכליים רבים ממשיכים להתאושש במהירות, כדוגמת ההוצאות בכרטיסי אשראי, פדיון עסקים, שיעור האבטלה (ללא נעדרים זמנית מעבודתם ירד במרץ ל-3.1% לעומת 3.2% בפברואר) והמדד המשולב של בנק ישראל שתיאר המשך האצה בפעילות הכלכלית. אפילו מתקפת טילים ורחפנים מאיראן בחודש שעבר לא זעזעה את הכלכלה מעבר ליום אחד.

חברת הדירוג S&P אומנם הפחיתה בעקבות האירועים את דירוג האשראי של ישראל (מ: AA- ל: A+, כשהתחזית נותרה "שלילית") אבל מאז פרמיית סיכון החוב שהשוק דורש מאיתנו כבר הספיקה לרדת מעט. ובכל זאת אחד המקומות בהם המתיחות הביטחונית כן בולטת בהקשר של שוק ההון היא בהסטת כספי חסכונות הציבור לחו"ל, תופעה שהתחילה עוד טרם המלחמה.

האמת ש"מעז יצא מתוק" כיוון שהוצאת כספים לחו"ל נחשבת יעילה מבחינת פיזור השקעות, כשהיא מחזקת את היציבות שלהן ובכך את החוסן הכלכלי של הישראלים. מאותו חוסן כלכלי נגזר גם חוסן כלכלי למדינה כיוון שהם אלה שמשלמים מיסים, צורכים וצומחים. בעוד כאמור הוצאת החסכונות לחו"ל יעילה וטובה למשק מה שלא יעיל הוא מה שהציבור עושה הכסף בחו"ל. הוצאת הכסף כמעט בבלעדיות למדד אחד – ה-S&P500 שאומנם מורכב מ-500 המניות הגדולות בארה"ב, אך במציאות מושפע בעיקר משבע מהן, שבע בעלות מתאם גבוה מאוד לענף הטכנולוגיה.

באפריל ראינו דוגמה לסכנות במדד כשהוא רשם ירידה חדה גם על רקע תוצאות טובות של החברות. במקרה שבו יתממש זעזוע עמוק בסקטור הטכנולוגיה או אפילו רק בעולמות הבינה המלאכותית נראה קבוצה גדולה מאוד של ישראלים נכנסים יחד למשבר פיננסי, כנראה גדול בהרבה מזה שמאיימת המלחמה בעזה, כשבמשבר הטכנולוגיה הקודם המדד נשחט בכ-50%. כשבשונה ממשבר בסקטור הטכנולוגיה במשבר בטחוני בישראל קיימת כרית ביטחון כלכלית של סיוע אמריקאי, כשרק בחודש שעבר למשל אושרה לנו חבילת סיוע בהיקף של 26.4 מיליארד דולר (להשוואה האקזיט המפואר של "ווייז" עמד על פחות ממיליארד דולר).

"להפליא" נהיה קשה יותר

עונת דו"חות החברות לרבעון הראשון נפתחה באפריל כש-81% מהחברות ב-S&P500 שפרסמו עד כה את דו"חותיהן (כחצי) הכו את תחזיות האנליסטים, גבוה משיעור ההפתעות החיוביות הממוצע של השנים האחרונות. ושוב בלטו לטובה כמה מאותן שבע ענקיות טכנולוגיה שמתחילת 2023 משכו כמעט לבדן את רוב העליות במדד, מה שזיכה אותן בכינוי "המופלאות". הדו"חות החזקים תמכו בהערכות שעליות השערים שנרשמו ברבעון הראשון היו מוצדקות ולא "בועתיות", מה שחיזק עוד את הביטחון שבהשקעה בהן.

המשך ההפתעות החיוביות חיזקו גם את אופטימיות האנליסטים שהלכו ומתחו גבוה יותר את תחזיות הרווח שלהם קדימה. להמחשה, אם ברבעון הראשון רווחיות החברות זינקה ב-4.9% (ביחס לרבעון המקביל אשתקד) כעת הציפיות (לפי נתוני FactSet נכון ל-26 באפריל) עומדות עבור 2024 על 10.8% ול-2025 על 13.9%! (*תחזית רווח למניה במדד S&P 500). החשש הוא כמובן שהאנליסטים והשוק בכלל מתחילים להיות אופטימיים יותר לגבי יכולת החברות להמשיך להפתיע לטובה, כלומר להמשיך לעלות בצורה משמעותית. לא רק רף הציפיות הגבוה מאוד מטריד אלא גם אם לוקחים בחשבון שבמקביל תנאי הרקע הולכים ונעשים מאתגרים יותר.

בהקשר הזה חודש אפריל עשוי להתגלות כמיקרו קוסמוס למה שעשוי לבוא בהמשך 2024 ו-2025 כשמצד אחד הבינה המלאכותית, שמסבירה חלק גדול מאותה אופטימיות, באמת חדשנית ומלהיבה אך מצד שני אותם אלה שאמורים להיות מסוגלים לשלם ולממן אותה חווים לאחרונה תנאים כלכליים הדוקים יותר. ההידוק הבולט ביותר מגיע מכיוון הריבית. בחודש אפריל המשקיעים גילו שהתקררות האינפלציה בארה"ב נבלמה בחודש מרץ, זאת לאחר שגרסת הליבה של מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) בארה"ב – מדד האינפלציה המועדף על הפד – נותר ללא שינוי (2.8%) וגבוה מהערכות המוקדמות להתקררות ל-2.6%, מה שהוביל את השוק לדחייה דרמטית בציפיות למועד תחילת הפחתות הריבית בארה"ב רק לספטמבר.

לאותו הידוק מוניטרי התווספה גם אכזבה מקצב התרחבות הפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שהשתקף בנתוני התוצר החלשים לרבעון הראשון (שאפשר להתווכח עליהם בגלל השפעות מלאיים), אך השתקפו גם בסקרי מנהלי הרכש בארה"ב (PMI) שהפתיעו באפריל לרעה גם בענפי הייצור וגם בענפי השירותים כשירדו לשפל של מספר חודשים לרמות של כ-50 נקודות המתארות דשדוש.
לחץ רקע שלילי נוסף מגיע מהמתיחות הגיאו-פוליטית הגוברת בעולם בין ציר נאט"ו לציר רוסיה, איראן וסין שנבנה סביב אוקראינה, טאיוואן וכעת במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

השילוב הזה שבין רווחיות מפתיעה לטובה של החברות מצד אחד ומצד שני הידוק בתנאים הכלכליים מסביר ככל הנראה את רוב התנודתיות שנרשמה בחודש אפריל בשווקים בניצחונם של אלה השליליים מה שלחץ את שוקי המניות לטרטוריה השלילית.
אני לא מתכון לטעון שהחברות ה"מופלאות" לא ימשיכו להפליא אלא שהיכולת שלהן להמשיך "להפליא" הולכת ונעשית קשה יותר ושבמשוואת הסיכוי-סיכון השקעה טהורה במדד כמו ה-S&P 500 שהינו בעל רגישות מוקצנת לענף הטכנולוגיה עושה הרבה פחות שכל לעומת למשל התשואה ארוכת הטווח שסיפק היסטורית תיק השקעות כללי (שכולל פיזור סקטוריאלי, גיאוגרפי, מטבעי, סוגי הנכסים ועוד) ובתנודתיות (סטיית תקן) נמוכה משמעותית.

עוד בישראל, בדומה לעולם גם בישראל התקררות האינפלציה רשמה בלימה, כשהאינפלציה השנתית עלתה מכ-2.5% בפברואר ל-2.7% במרץ.
בנוסף בלט דיווח על המשך עליה בגירעון התקציבי במרץ ל-15 מיליארד שקל וסך גירעון מצטבר של 117.3 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים המהווה כ-6.2% מהתוצר.

חברת הדירוג S&P צופה שבשנת 2024 כולה הגירעון יגיע ל-8% מהתמ"ג!

בעקבות אותו צפי האוצר שוקל להקדים את העלאת המע"מ באחוז לשיעור של 18% כבר לתחילת יולי הקרוב, מה שהוביל לעליית ציפיות האינפלציה עוד יותר (זאת לשנה על 2.9%) שילוב שהפחית משמעותית את ציפיות השוק להמשך הפחתות ריבית השנה לעוד הפחתה אחת עד שתיים בלבד (מרמה של 4.50%).

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

גם בחודש הרביעי ללחימה בעזה, כשהמתיחות בצפון גבוהה, כשהחות'ים מתימן ממשיכים לפגוע בנתיבי הסחר וכשה דה-לגיטימציה לישראל עולה מדרגה (עם העתירה שהגישה נגדה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי), כלכלת ישראל ממשיכה להפגין איתנות:

גם בחודש הרביעי ללחימה בעזה, כשהמתיחות בצפון גבוהה, כשהחות'ים מתימן ממשיכים לפגוע בנתיבי הסחר וכשה דה-לגיטימציה לישראל עולה מדרגה (עם העתירה שהגישה נגדה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי), כלכלת ישראל ממשיכה להפגין איתנות:

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק חזר בדצמבר להתרחבות (0.4%), יצוא השירותים העסקיים לנובמבר רשם שיפור (סך יצוא השירותים עדיין בהתכווצות קלה בגלל פגיעה בתיירות הנכנסת), וענף התעשייה הראה התאוששות עם עליה חדה ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי, סה"כ היצוא בנובמבר היה גבוה ב-13% לעומת נובמבר ב-2022.
התאוששות דומה נרשמה גם בצריכה הפרטית (לפי נתוני היקף הרכישות בכרטיסי אשראי), ונרשמה עליה בשיעור המשרות הפנויות. אומנם שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודה עלה מעט בדצמבר, אך נמצא סביב רמות שפל היסטוריות שלו, ב-3.1%. ההתאוששות האמורה בכלכלה מאז נובמבר לא הספיקה כנראה מכדי למנוע התכווצות התוצר ברבעון הרביעי (הנתון עצמו יפורסם ב-19 בפברואר), אך בנק ישראל מעריך שהוא לא ימנע מ-2023 כולה לסיים בהתרחבות, של 2% ושימשיך לצמוח גם ב-2024.

האיתנות של כלכלת ישראל למרות המלחמה משתקפת גם בבורסה הישראלית שמצליחה להראות יציבות יחסית מתחילת אוקטובר. אך עדיין מדובר על חולשה ביחס ליתר שוקי המניות במערב.
עיקר החולשה המקומית נרשמה בינואר במניות הבנקים, שירדו במעל 4% על רקע התקדמות החקיקה להעלאת שיעור המס על רווחי הבנקים הגדולים (מ-17% כיום ל-26%) לתקופה של שנתיים (2025-2024), למימון הוצאות המלחמה. חולשה בולטת נוספת נרשמה במניות חברות הנדל"ן על רקע מחסור בעובדים וירידות מחירים בענף. להמחשה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי הדירות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 המשיכו לרדת בכ-1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יציבות מרשימה נרשמה גם בשקל שהצליח להחזיק מעמד בינואר ואף נטה להתחזקות למרות הפחתת הריבית של בנק ישראל בתחילת החודש (מ-4.75% ל-4.50%) והמשך הסטת כספים של המנהלים המוסדיים אל מחוץ לישראל, וזאת בתמיכת נתוני היצוא נטו החזקים יחסית. להערכתנו ככל שמהלך המוסדיים להוצאת כספים יגיע למיצוי והפחתות הריבית יתחילו גם באירופה וארה"ב (כנראה ברבעון השני) הלחץ להתחזקות השקל יגבר.

לשמחתו של בנק ישראל לאחר החלטת הריבית התברר שמדד המחירים לצרכן לדצמבר היה נמוך מהתחזיות מה שהאט את האינפלציה השנתית לשינוי של 3.0%, כלומר לראשונה בתוך גבולות יעד האינפלציה שלו מאז סוף 2021. להערכתנו בנק ישראל אולי ידלג על הפחתת הריבית בפברואר, אך סביר שימשיך איתן בהחלטה שלאחר מכן, באפריל, ל-4.25%, קרוב יותר לתאריך שבו הבנק הפדרלי האמריקאי צפוי להתחיל עם הפחתות הריבית שלו. הפחתות הריבית הללו יקלו על עלויות המימון של הממשלה, גם בתרחיש הסביר של הפחתת דירוג האשראי שלה ("סביר" בגלל הזינוק הצפוי בגירעון ב-2024 ל-6.6%).

לסיכום, כלכלת ישראל חטפה לא מעט מכות ברקע למלחמה, אך היא ממשיכה להפגין עמידות מרשימה, במיוחד השקל. חלק ממנה נובע מהמשך הצמיחה העולמית אך גם מהתנהלות מקומית וחוסן של העורף. משיחות שקיימנו עם מנהלי השקעות נראה שיותר ויותר מהם מתחילים להגיע למיצוי במהלך הטקטי של הוצאת כספים מישראל, גם לאור התמחור הנוח יחסית של שוק המניות הישראלי (למשל במונחי מכפיל רווח). כך שביצועי החסר של תל אביב עשויים להסתיים בקרוב, זאת כמובן כתלות גם בביצועים של הסקטורים השונים בהתאם למשקולות שלהם בשווקים הגלובאליים.

בינתיים בעולם

אפשר להגיד שלישראל יש גם מזל, המלחמה פרצה בתקופה של צמיחה עולמית שנותנת לנו רוח גבית, בארה"ב למשל זאת לרבעון הרביעי הפתיעה לטובה עם עליה של 3.3% (לעומת ציפיות של 2.0%), עם נתוני שוק העבודה חזקים, הרחבת ההוצאה הציבורית והקלה בתנאים הפיננסים.

בסיכום שנת 2023 הצמיחה בארה"ב עמדה על 2.5 אחוזים, כפול מהאומדנים שניתנו בתחילת השנה. הנתונים הללו אומנם יקשו על הבנק הפדרלי להתחיל להוריד את הריבית, בטח לא בקצב מהיר, מצד שני לחצי המחירים מתקררים מהר מהצפוי וכן יאפשרו כנראה לריבית להתחיל לרדת כבר ברבעון השני.
להמחשה, מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית ירד ב-12 החודשים האחרונים ל-2.6 אחוזים, כשירידה חדה מהצפוי נרשמה במדד הליבה שלו (ללא מוצרי מזון ואנרגיה) ל-2.9 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים וחצי.

בגוש האירו האינדיקאטורים הכלכליים האחרונים היו מעורבים יותר ביחס לארה"ב, חולשה בלטה בענפי התעשייה והדיור. לאור אלה המשקיעים מעריכים שהבנק האירופאי, ה-ECB, יקדים את האמריקאי במחזור ההפחתות, אפילו שיו"ר הבנק, לגארד, הדגישה שלהערכתה עוד מוקדם להתחיל לדון בכך.

המשקיעים מצידם לא תולים כיום את כל יהבם במצב הכלכלי וגם לא בציפיות הריבית כשהם מתרכזים בעונת הדו"חות הכספיים לשנת 2023, שילמדו עד כמה עליות השערים שנרשמו בה היו מוצדקות או אולי בכלל לא מספיקות…

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

הנואשות וחוסר ההצלחה לפגוע בכלכלת ישראל בולטת אולי במיוחד בחרם על רשת בתי הקפה סטארבקס שבכלל לא פועלת בישראל. ככל שהם מכים בכלכלת ישראל ככה למרבה הפלא היא מתחזקת:

תשומת לב בולטת קיבלה התחזקות השקל, כשמול סל המטבעות הוא הגיע בדצמבר לרמות גבוהות מאלה שררו טרום המלחמה ודומות לאלה שראינו גם בפברואר 2023.
אך מלבד לשקל לפי נתוני למ"ס מספר הישראלים שדיווחו בחודש נובמבר על אי יכולת למצוא עבודה נפל מ-150 אלף בספטמבר ל-125 אלף בנובמבר והוביל לירידת שיעור האבטלה מרמה של 3.4% לשפל היסטורי – 2.8%. אומנם חלקם מהירידה נובע מוויתור על חיפוש עבודה, אבל הסיבה לוויתור נובעת הרבה פעמים מיכולת לוותר, כלומר מלמדת דווקא על איתנות פיננסית של משק הבית ועל שינוי סדרי עדיפויות שלו.
אומנם ישנם לא מעט עסקים שנפגעו, ברובם עצמאיים קטנים, עסקי תיירות ועסקים מאזור העוטף, אך במבט רחב החברות הגדולות הפגינו עוצמה מרשימה, גם כשחלק מעובדיהן גויס למילואים.

להערכת בנק ישראל ב-2023 כולה הוא עדיין ירשום צמיחה (של 2%) וימשיך לרשום צמיחה כזאת גם ב-2024. ב-2025 התוצר כבר צפוי לזנק ב-5% ובכך לסגור את הפער מהצמיחה האיטית יחסית של 2023-24.
אחד הסקטורים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר הוא כאמור סקטור תיירות, אך אם ניקח בחשבון שהישראלים מוציאים בחו"ל הרבה יותר ממה שהתיירים הזרים מוציאים בישראל, אז באופן פרדוקסלי פגיעה סימטרית בתיירות (הנכנסת והיוצאת) עשויה דווקא לתמוך בו ואגב גם להסביר עודף בחשבון השוטף ותמיכה בשקל.
אפילו ענף הספנות הישראלי שעל פניו חטף "פגיעה ישירה" מהתנכלות ה'חותים' על אוניות ישראליות איכשהו כנראה הצליח לצאת מחוזק, מה שמשתקף במניית צים שחזרה לעלות בדצמבר אל מעבר לרמתה טרום המלחמה.
בלט סיפורה המרשים גם של שלוחת אינטל בישראל שהמשיכה לפי המנכ"ל הבינלאומי שלה בראיון לפוקס ניוז לעמוד בכל יעדיה העסקים ואכן לפי הלמ"ס יצוא ענפי ההייטק נותר יציב גם בחודש אוקטובר, עם התכווצות מינורית של כ-70 מיליון ד' בלבד.

ההוצאה הפרטית של משקי הבית אומנם נפגעה, מה שבא למשל לידי ביטוי בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי אשר נפלו באוקטובר בכמעט 15%, אך בינתיים בנובמבר כבר החלו להתאושש עם עליה של 8.6% וכנראה בדצמבר כבר עלו מעל רמתם טרום המלחמה.
במקביל נראה זינוק בהוצאה הממשלתית, שמכסה על הפגיעה בהוצאה הפרטית ואולי מעבר. החשש היה שהעלייה בהוצאה הממשלתית תייקר דרמטית את עלות שירות החוב (כשזה צפוי להערכתינו לזנק השנה מרמות של כ-60% ביחס לתוצר לכ-66%), אך למרות שבשלביה הראשונים של המלחמה אכן ראינו זינוק בריביות הארוכות שהמשקיעים דורשים ממדינת ישראל בינתיים גם אלה חזרו לרדת והגיעו בדצמבר חזרה לרמות ששררו טרום המלחמה.
להמחשה, הריבית על חוב שיקלי ל-10 שנים חזרה ל-3.96%, דומה לרמתה בספטמבר.
הירידה בריבית התאפשרה גם בשל התקררות האינפלציה המפתיעה שנרשמה בנובמבר ל-0.3%- לעומת צפי ל-0.1%-, לשינוי שנתי של 3.3% (תודה למלחמה), לירידה בציפיות האינפלציה (הצפי לשנה קדימה עומד כעת על כ-2.3% בלבד) ולציפיות להפחתת ריבית ברבעון הראשון, שהספיקו בינתיים להתממש.

גם החשש מהעלאות מיסים רחבות הצליח בדצמבר להתקרר לאחר ששר האוצר וראש הממשלה הבהירו שיתנגדו לכך – הן יהיו "טעות גדולה מאד". תחליף אפשרי להעלאות מיסים הוא גם התייעלות של הסקטור הציבורי. אפשרות כזאת נחשבת מבחינת כלכלנים רבים להזדמנות פז "אסור לבזבז משבר", במובן שהוא יוצר הזדמנות פוליטית לביצוע רפורמות חיוניות שקשות לביצוע בשגרה.

סקירה היסטורית של המשברים האחרונים שחוותה ישראל מראים גם הם עמידות יוצאת דופן, מגפת הקורונה שמוטטה את התוצר במדינות רבות בעולם בקושי דגדגה את התוצר בישראל, ובטח לא בראיה דו שנתית (2020-21), כשישראל התבררה להיות במובן הזה הכלכלה האיתנה ביותר במערב. גם אם נלך רחוק יותר לעשור הקודם נראה שישראל דילגה מעל משבר מדינות אגן הים התיכון (ספרד, יוון , איטליה ,קפריסין…) ולפני כן צלחה בגבורה גם את התפשטות משבר הנדל"ן והפיננסים מארה"ב, כשבישראל מחירי הנדל"ן המשיכו לעלות אל תוכו ואף בנק ישראלי לא קרס או היה אפילו בחשש של קריסה.

לסיכום

אפשרי שהתקיפות והחרמות נגד ישראל לאורך השנים, כולל אלה של ה- BDS, דווקא חישלו אותה. האיתנות הזאת אפשרה לשוק ההון המקומי להמשיך בהתאוששות וללא אירועים חיצוניים נוספים המגמה החיובית הזאת עשויה בהחלט להימשך.

בינתיים בעולם האינדיקאטורים הכלכליים השוטפים המשיכו גם הם להציג שיפור. בארה"ב קצב הגידול בצריכה הפרטית עלה, היקף ההשקעות מצד החברות התרחב (רכישת מוצרי השקעה עלה לשיא היסטורי). מדד הסנטימנט הצרכני עלה בדצמבר מעל התחזיות ומגביר את הציפיות לצמיחה ב-2024.

על פניו הנתונים הללו יקשו על הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) לעבור בקרוב להפחתת ריבית. אך מצד שני התמונה בשוק הנדל"ן מראה סדקים על רקע הריבית הגבוהה, כשנתון מכירות הבתים החדשים בירידה חדה וציפיות האינפלציה קדימה בירידה וצפויה להגיע חזרה לסביבה של 2% (יעד המדיניות) כבר בשלושת החודשים הקרובים, דינמיקה דומה ראינו גם באירופה עם התקררות האינפלציה מעבר לצפוי מרמה שנתית של 5.4% באוגוסט ל-2.4% בנובמבר.

לכן הערכות הן עדיין שרוב הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם יתחילו בהפחתת ריבית כבר ברבעון הנוכחי, כך שבנק ישראל הקדים אותם רק במעט.

הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.