חרבות ברזל – PROFIT Financial Group | פרופיט קבוצת פיננסים https://profit.thetwo.me בפרופיט קבוצת פיננסים, מתכננים חיים, מלווים, מדייקים, מחדשים. עם ניסיון של למעלה משני עשורים וטיפול בהיקף נכסים של יותר מ- 70 מיליארד שקל, המומחים שלנו עומדים לרשותכם כדי לבנות עתיד כלכלי בטוח ומותאם ליעדים ולשאיפות שלכם. Mon, 03 Mar 2025 11:25:44 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.3 https://profit.thetwo.me/wp-content/uploads/2025/08/cropped-profit-fav-32x32.pngחרבות ברזל – PROFIT Financial Group | פרופיט קבוצת פיננסיםhttps://profit.thetwo.me 32 32 איך ליצור קרן חירום משפחתית, שתסייע לכם לצלוח את המשבר הבא?https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%aa%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9b%d7%9d/ https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%aa%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9b%d7%9d/#respond Sun, 26 May 2024 11:21:20 +0000 http://profit.thetwo.me/?p=372 קרן חירום נועדה לסייע לנו לצלוח כלכלית משברים ואירועים בלתי צפויים. למה כל אחד מאיתנו חייב ליצור קרן חירום, איך קופצים למים ואיפה שומרים את הכסף כדי להבטיח את צמיחתו והישרדותו?

אירועי המלחמה הכניסו את כולנו לתוך מערבולת רגשית שלא ידענו כמותה מאז קום המדינה. אך בלב הסערה ניצבים גם אתגרים כלכליים גדולים. רבים מאיתנו מתמודדים מאז עם חוסר וודאות שעשוי להתבטא גם בתחושת חוסר יציבות תעסוקתית, ירידת הביטחון לגבי המדינה ובמקביל זינוק ביוקר המחיה ובהוצאות הבלתי מתוכננות.

אך האמת היא שגם לפני המלחמה לא היו חסרות הפתעות בניהן מגפת הקורונה,סבבי לחימה ועד משברים פוליטיים. ניהול סיכונים צריך להיות לא אם יגיע בעתיד משבר נוסף אלא מתי – ואיך נוכל להיערך אליו באמצעות יצירת כרית ביטחון פיננסית?

כאן נכנסת לתמונה קרן חירום שכשמה היא סכום כסף שהופקד בצד שלא לחופשה, לא לקניית בית או לימודים אלא שעת חירום כלכלית כמו פגיעה בהכנסה (למשל בעקבות פיטורין), אירוע רפואי או צורך להימלט.

כמה כסף צריך לחסוך בקרן חירום?

כלל האצבע מדבר על חיסכון שיכול לממן לפחות 3-6 חודשי מחיה של המשפחה.

איך מתחילים לחסוך לקרן חירום?
בצעד ראשון קטן.
הצעד הזה יכול להיות הוראת קבע של כמה מאות שקלים מידי חודש, בהתאם ליכולת הכלכלית שלכם.

הצלחתם לשים בצד 300 ₪ בכל חודש? מדובר ב- 3,600 ₪ בשנה וב- 10,800 ₪ תוך שלוש שנים. על זה תוסיפו את התשואה שהחיסכון צפוי להניב לאורך זמן. היתרון בהוראת קבע הוא שהחיסכון גדל באופן אוטומטי ללא צורך לנקוט בפעולה אקטיבית. בנוסף, הידיעה שיורד סכום קבוע תאפשר לכם לחזק את שרירי החיסכון ולצמצם הוצאות בלתי הכרחיות.

איפה שומרים את הכסף?

הנה 3 עקרונות שיסייעו לכם לאתר את אפיק החיסכון הרצוי לקרן החירום שלכם.

1. הימנעו משחיקת ערך הכסף
אז איפה חוסכים את הכסף? נתחיל באיפה לא: מתחת לבלטות או בחשבון העו"ש.

ומדוע? כי במציאות שבה האינפלציה השנתית (קצב עליות המחירים) נושקת לכ- 3% בשנה, המשמעות היא שהערך הכסף שלא מושקע הולך ונשחק כי כוח הקנייה שלו נחלש. אם למשל קרן החירום שלכם מכילה 50,000 ₪ והאינפלציה השנתית תהיה 3%, המשמעות היא שתוך 3 שנים החיסכון שלכם יאבד מערכו הריאלי 9% – בשווי 4,500 ₪. לכן חייבים להבטיח השקעה באפיקים ריאליים, בהם התשואה מתחילה מגובה האינפלציה ועולה עליה, כדוגמת אגרות חוב צמודות למדד ואגרות חוב במט"ח. גם שיעור מסוים באפיק מנייתי רחב מייצג הגנה מסוימת מאינפלציה.

2. שימרו על נזילות
קיימת חשיבות עליונה לכך שהכספים של קרן החירום יהיו נזילים, כדי שבמקרה הצורך תוכלו להשתמש בהם באופן מידי. מסיבה זו, פיקדונות בנקאיים (שלרוב מצריכים סגירה של הכסף לתקופה ממושכת), קרנות השתלמות, קופות גמל עשויים פחות להתאים: הדבר האחרון שתרצו במקרה חירום הוא לשלם קנסות יציאה או לוותר על הטבות מס דרמטיות.

3. תהיו סולידיים
בשונה מאפיקי חיסכון והשקעה אחרים, חשוב לזכור שטווח ההשקעה בקרן חיסכון אינו ידוע, ולרוב נזדקק לו בתקופות משבר כששערי המניות נמוכים.
לכן קרן החירום צריכה להיות מוטה משמעותית לאפיקים סולידיים שמאופיינים לרוב בתנודתיות נמוכה ולרוב אף נהנים מביקוש ושערים גבוהים בתקופות משבר. כאמור אגרות חוב בטוחות שצמודות למדד ולמט"ח עשויות להיות אופציה טובה.

מוצרים פיננסים שעונים על הדרישות הללו של יכולת לבצע הפקדות שוטפות, נזילות מלאה, יתרונות מיסוי ויכולת להתאים את אפיקי ההשקעה לרמת הסולידיות וההצמדה הנדרשת?

• פוליסת חיסכון – מוצר השקעה שהונפק על ידי חברות ביטוח ומנוהל על ידן או על ידי בית השקעות. הפוליסות נהנות מיתרונות מיסוי, עלויות נמוכות, נזילות וכוללות מגוון אפיקי השקעה בניהם מסלולים סולידיים עם חשיפה מופחתת למניות או ללא חשיפה בכלל, כמו למשל מסלול אג"ח.

• קופת גמל להשקעה – מוצר השקעה דומה יחסית לפוליסות, שהונפק גם הוא על ידי חברות ביטוח, מעניק הטבות מס משמעותיות, נזילות גבוהה וכולל מגוון מסלולי השקעה, לרבות מסלולים סולידיים

לסיכום

המציאות של השנים האחרונות מלמדת שלפעמים אין לנו שליטה על ההתרחשויות ועל המשברים שבדרך. על מה אנחנו כן יכולים לשלוט? על האופן שבו נתמודד עם המשבר. כאן כאמור נכנסת לתמונה קרן החירום, וחשיבותה ליצירת כרית ביטחון כלכלית.


לאפיון אישי ומשפחתי של קרן החירום והתאמת אפיקים, מוצרים ומנהלים יעילים עומדים לרשותכם מתכננים פיננסים מבית פרופיט, הקבוצה והגדולה בישראל לתכנון פיננסי.

]]>
https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a8%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%aa%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%a2-%d7%9c%d7%9b%d7%9d/feed/ 0
סקירה חודשית אפריל 2024 – ה-S&P500 עלול להיות כלכלית מסוכן יותר מחמאסhttps://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9c-2024-%d7%94-sp500-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9c/ https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9c-2024-%d7%94-sp500-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9c/#respond Wed, 08 May 2024 11:24:25 +0000 http://profit.thetwo.me/?p=375 הכותרות התכופות בתקשורת על כניסה לרפיח, הסלמה בצפון, נורמליזציה מתקרבת עם סעודיה והפגנות נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב הפכו במובן מסוים לשגרה, שגרה שאיתה מסתבר הכלכלה לומדת לחיות.

כשפרמטריים כלכליים רבים ממשיכים להתאושש במהירות, כדוגמת ההוצאות בכרטיסי אשראי, פדיון עסקים, שיעור האבטלה (ללא נעדרים זמנית מעבודתם ירד במרץ ל-3.1% לעומת 3.2% בפברואר) והמדד המשולב של בנק ישראל שתיאר המשך האצה בפעילות הכלכלית. אפילו מתקפת טילים ורחפנים מאיראן בחודש שעבר לא זעזעה את הכלכלה מעבר ליום אחד.

חברת הדירוג S&P אומנם הפחיתה בעקבות האירועים את דירוג האשראי של ישראל (מ: AA- ל: A+, כשהתחזית נותרה "שלילית") אבל מאז פרמיית סיכון החוב שהשוק דורש מאיתנו כבר הספיקה לרדת מעט. ובכל זאת אחד המקומות בהם המתיחות הביטחונית כן בולטת בהקשר של שוק ההון היא בהסטת כספי חסכונות הציבור לחו"ל, תופעה שהתחילה עוד טרם המלחמה.

האמת ש"מעז יצא מתוק" כיוון שהוצאת כספים לחו"ל נחשבת יעילה מבחינת פיזור השקעות, כשהיא מחזקת את היציבות שלהן ובכך את החוסן הכלכלי של הישראלים. מאותו חוסן כלכלי נגזר גם חוסן כלכלי למדינה כיוון שהם אלה שמשלמים מיסים, צורכים וצומחים. בעוד כאמור הוצאת החסכונות לחו"ל יעילה וטובה למשק מה שלא יעיל הוא מה שהציבור עושה הכסף בחו"ל. הוצאת הכסף כמעט בבלעדיות למדד אחד – ה-S&P500 שאומנם מורכב מ-500 המניות הגדולות בארה"ב, אך במציאות מושפע בעיקר משבע מהן, שבע בעלות מתאם גבוה מאוד לענף הטכנולוגיה.

באפריל ראינו דוגמה לסכנות במדד כשהוא רשם ירידה חדה גם על רקע תוצאות טובות של החברות. במקרה שבו יתממש זעזוע עמוק בסקטור הטכנולוגיה או אפילו רק בעולמות הבינה המלאכותית נראה קבוצה גדולה מאוד של ישראלים נכנסים יחד למשבר פיננסי, כנראה גדול בהרבה מזה שמאיימת המלחמה בעזה, כשבמשבר הטכנולוגיה הקודם המדד נשחט בכ-50%. כשבשונה ממשבר בסקטור הטכנולוגיה במשבר בטחוני בישראל קיימת כרית ביטחון כלכלית של סיוע אמריקאי, כשרק בחודש שעבר למשל אושרה לנו חבילת סיוע בהיקף של 26.4 מיליארד דולר (להשוואה האקזיט המפואר של "ווייז" עמד על פחות ממיליארד דולר).

"להפליא" נהיה קשה יותר

עונת דו"חות החברות לרבעון הראשון נפתחה באפריל כש-81% מהחברות ב-S&P500 שפרסמו עד כה את דו"חותיהן (כחצי) הכו את תחזיות האנליסטים, גבוה משיעור ההפתעות החיוביות הממוצע של השנים האחרונות. ושוב בלטו לטובה כמה מאותן שבע ענקיות טכנולוגיה שמתחילת 2023 משכו כמעט לבדן את רוב העליות במדד, מה שזיכה אותן בכינוי "המופלאות". הדו"חות החזקים תמכו בהערכות שעליות השערים שנרשמו ברבעון הראשון היו מוצדקות ולא "בועתיות", מה שחיזק עוד את הביטחון שבהשקעה בהן.

המשך ההפתעות החיוביות חיזקו גם את אופטימיות האנליסטים שהלכו ומתחו גבוה יותר את תחזיות הרווח שלהם קדימה. להמחשה, אם ברבעון הראשון רווחיות החברות זינקה ב-4.9% (ביחס לרבעון המקביל אשתקד) כעת הציפיות (לפי נתוני FactSet נכון ל-26 באפריל) עומדות עבור 2024 על 10.8% ול-2025 על 13.9%! (*תחזית רווח למניה במדד S&P 500). החשש הוא כמובן שהאנליסטים והשוק בכלל מתחילים להיות אופטימיים יותר לגבי יכולת החברות להמשיך להפתיע לטובה, כלומר להמשיך לעלות בצורה משמעותית. לא רק רף הציפיות הגבוה מאוד מטריד אלא גם אם לוקחים בחשבון שבמקביל תנאי הרקע הולכים ונעשים מאתגרים יותר.

בהקשר הזה חודש אפריל עשוי להתגלות כמיקרו קוסמוס למה שעשוי לבוא בהמשך 2024 ו-2025 כשמצד אחד הבינה המלאכותית, שמסבירה חלק גדול מאותה אופטימיות, באמת חדשנית ומלהיבה אך מצד שני אותם אלה שאמורים להיות מסוגלים לשלם ולממן אותה חווים לאחרונה תנאים כלכליים הדוקים יותר. ההידוק הבולט ביותר מגיע מכיוון הריבית. בחודש אפריל המשקיעים גילו שהתקררות האינפלציה בארה"ב נבלמה בחודש מרץ, זאת לאחר שגרסת הליבה של מדד המחירים לצריכה אישית (PCE) בארה"ב – מדד האינפלציה המועדף על הפד – נותר ללא שינוי (2.8%) וגבוה מהערכות המוקדמות להתקררות ל-2.6%, מה שהוביל את השוק לדחייה דרמטית בציפיות למועד תחילת הפחתות הריבית בארה"ב רק לספטמבר.

לאותו הידוק מוניטרי התווספה גם אכזבה מקצב התרחבות הפעילות הכלכלית בארה"ב, מה שהשתקף בנתוני התוצר החלשים לרבעון הראשון (שאפשר להתווכח עליהם בגלל השפעות מלאיים), אך השתקפו גם בסקרי מנהלי הרכש בארה"ב (PMI) שהפתיעו באפריל לרעה גם בענפי הייצור וגם בענפי השירותים כשירדו לשפל של מספר חודשים לרמות של כ-50 נקודות המתארות דשדוש.
לחץ רקע שלילי נוסף מגיע מהמתיחות הגיאו-פוליטית הגוברת בעולם בין ציר נאט"ו לציר רוסיה, איראן וסין שנבנה סביב אוקראינה, טאיוואן וכעת במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

השילוב הזה שבין רווחיות מפתיעה לטובה של החברות מצד אחד ומצד שני הידוק בתנאים הכלכליים מסביר ככל הנראה את רוב התנודתיות שנרשמה בחודש אפריל בשווקים בניצחונם של אלה השליליים מה שלחץ את שוקי המניות לטרטוריה השלילית.
אני לא מתכון לטעון שהחברות ה"מופלאות" לא ימשיכו להפליא אלא שהיכולת שלהן להמשיך "להפליא" הולכת ונעשית קשה יותר ושבמשוואת הסיכוי-סיכון השקעה טהורה במדד כמו ה-S&P 500 שהינו בעל רגישות מוקצנת לענף הטכנולוגיה עושה הרבה פחות שכל לעומת למשל התשואה ארוכת הטווח שסיפק היסטורית תיק השקעות כללי (שכולל פיזור סקטוריאלי, גיאוגרפי, מטבעי, סוגי הנכסים ועוד) ובתנודתיות (סטיית תקן) נמוכה משמעותית.

עוד בישראל, בדומה לעולם גם בישראל התקררות האינפלציה רשמה בלימה, כשהאינפלציה השנתית עלתה מכ-2.5% בפברואר ל-2.7% במרץ.
בנוסף בלט דיווח על המשך עליה בגירעון התקציבי במרץ ל-15 מיליארד שקל וסך גירעון מצטבר של 117.3 מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים המהווה כ-6.2% מהתוצר.

חברת הדירוג S&P צופה שבשנת 2024 כולה הגירעון יגיע ל-8% מהתמ"ג!

בעקבות אותו צפי האוצר שוקל להקדים את העלאת המע"מ באחוז לשיעור של 18% כבר לתחילת יולי הקרוב, מה שהוביל לעליית ציפיות האינפלציה עוד יותר (זאת לשנה על 2.9%) שילוב שהפחית משמעותית את ציפיות השוק להמשך הפחתות ריבית השנה לעוד הפחתה אחת עד שתיים בלבד (מרמה של 4.50%).


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

]]>
https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9c-2024-%d7%94-sp500-%d7%a2%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9b%d7%9c/feed/ 0
הכסף מדבר וחרם על ישראל לא יחזיק מעמד – גלובסhttps://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%94%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a7-%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93/ https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%94%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a7-%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93/#respond Sun, 14 Apr 2024 11:32:02 +0000 http://profit.thetwo.me/?p=385 אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בגלובס
– קשה לראות מצב שבו הדה־לגיטימציה לישראל תימשך, כשגם עכשיו חברות מקומיות מדווחות כי אינן מרגישות בחרם מחו"ל

למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר גלובס, לחצו כאן >

]]>
https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%94%d7%9b%d7%a1%d7%a3-%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%97%d7%96%d7%99%d7%a7-%d7%9e%d7%a2%d7%9e%d7%93/feed/ 0
כך הפכה ישראל לבונקר כלכלי? – כלכליסטhttps://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a8-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98/ https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a8-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98/#respond Wed, 07 Feb 2024 12:39:43 +0000 http://profit.thetwo.me/?p=395 אמיר כהנוביץ, משנה למנכ"ל וכלכלן ראשי בפרופיט, בטור דעה בכלכליסט:

למעבר לכתבה המלאה כפי שהיא פורסמה באתר כלכליסט, לחצו כאן >

]]>
https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%9b%d7%9a-%d7%94%d7%a4%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%9c%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%a7%d7%a8-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%a1%d7%98/feed/ 0
סקירה חודשית ינואר 2024 – האיתנות של כלכלת ישראל למרות המלחמהhttps://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%a8-2024-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%aa/ https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%a8-2024-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%aa/#respond Wed, 07 Feb 2024 12:36:23 +0000 http://profit.thetwo.me/?p=391 האיתנות של כלכלת ישראל למרות המלחמה משתקפת גם בבורסה הישראלית שמצליחה להראות יציבות יחסית מתחילת אוקטובר.

גם בחודש הרביעי ללחימה בעזה, כשהמתיחות בצפון גבוהה, כשהחות'ים מתימן ממשיכים לפגוע בנתיבי הסחר וכשה דה-לגיטימציה לישראל עולה מדרגה (עם העתירה שהגישה נגדה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי), כלכלת ישראל ממשיכה להפגין איתנות:

גם בחודש הרביעי ללחימה בעזה, כשהמתיחות בצפון גבוהה, כשהחות'ים מתימן ממשיכים לפגוע בנתיבי הסחר וכשה דה-לגיטימציה לישראל עולה מדרגה (עם העתירה שהגישה נגדה דרום אפריקה בבית הדין הבינלאומי), כלכלת ישראל ממשיכה להפגין איתנות:

המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק חזר בדצמבר להתרחבות (0.4%), יצוא השירותים העסקיים לנובמבר רשם שיפור (סך יצוא השירותים עדיין בהתכווצות קלה בגלל פגיעה בתיירות הנכנסת), וענף התעשייה הראה התאוששות עם עליה חדה ביצוא הסחורות ובייצור התעשייתי, סה"כ היצוא בנובמבר היה גבוה ב-13% לעומת נובמבר ב-2022.
התאוששות דומה נרשמה גם בצריכה הפרטית (לפי נתוני היקף הרכישות בכרטיסי אשראי), ונרשמה עליה בשיעור המשרות הפנויות. אומנם שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודה עלה מעט בדצמבר, אך נמצא סביב רמות שפל היסטוריות שלו, ב-3.1%. ההתאוששות האמורה בכלכלה מאז נובמבר לא הספיקה כנראה מכדי למנוע התכווצות התוצר ברבעון הרביעי (הנתון עצמו יפורסם ב-19 בפברואר), אך בנק ישראל מעריך שהוא לא ימנע מ-2023 כולה לסיים בהתרחבות, של 2% ושימשיך לצמוח גם ב-2024.

האיתנות של כלכלת ישראל למרות המלחמה משתקפת גם בבורסה הישראלית שמצליחה להראות יציבות יחסית מתחילת אוקטובר. אך עדיין מדובר על חולשה ביחס ליתר שוקי המניות במערב.
עיקר החולשה המקומית נרשמה בינואר במניות הבנקים, שירדו במעל 4% על רקע התקדמות החקיקה להעלאת שיעור המס על רווחי הבנקים הגדולים (מ-17% כיום ל-26%) לתקופה של שנתיים (2025-2024), למימון הוצאות המלחמה. חולשה בולטת נוספת נרשמה במניות חברות הנדל"ן על רקע מחסור בעובדים וירידות מחירים בענף. להמחשה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי הדירות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 המשיכו לרדת בכ-1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

יציבות מרשימה נרשמה גם בשקל שהצליח להחזיק מעמד בינואר ואף נטה להתחזקות למרות הפחתת הריבית של בנק ישראל בתחילת החודש (מ-4.75% ל-4.50%) והמשך הסטת כספים של המנהלים המוסדיים אל מחוץ לישראל, וזאת בתמיכת נתוני היצוא נטו החזקים יחסית. להערכתנו ככל שמהלך המוסדיים להוצאת כספים יגיע למיצוי והפחתות הריבית יתחילו גם באירופה וארה"ב (כנראה ברבעון השני) הלחץ להתחזקות השקל יגבר.

לשמחתו של בנק ישראל לאחר החלטת הריבית התברר שמדד המחירים לצרכן לדצמבר היה נמוך מהתחזיות מה שהאט את האינפלציה השנתית לשינוי של 3.0%, כלומר לראשונה בתוך גבולות יעד האינפלציה שלו מאז סוף 2021. להערכתנו בנק ישראל אולי ידלג על הפחתת הריבית בפברואר, אך סביר שימשיך איתן בהחלטה שלאחר מכן, באפריל, ל-4.25%, קרוב יותר לתאריך שבו הבנק הפדרלי האמריקאי צפוי להתחיל עם הפחתות הריבית שלו. הפחתות הריבית הללו יקלו על עלויות המימון של הממשלה, גם בתרחיש הסביר של הפחתת דירוג האשראי שלה ("סביר" בגלל הזינוק הצפוי בגירעון ב-2024 ל-6.6%).

לסיכום, כלכלת ישראל חטפה לא מעט מכות ברקע למלחמה, אך היא ממשיכה להפגין עמידות מרשימה, במיוחד השקל. חלק ממנה נובע מהמשך הצמיחה העולמית אך גם מהתנהלות מקומית וחוסן של העורף. משיחות שקיימנו עם מנהלי השקעות נראה שיותר ויותר מהם מתחילים להגיע למיצוי במהלך הטקטי של הוצאת כספים מישראל, גם לאור התמחור הנוח יחסית של שוק המניות הישראלי (למשל במונחי מכפיל רווח). כך שביצועי החסר של תל אביב עשויים להסתיים בקרוב, זאת כמובן כתלות גם בביצועים של הסקטורים השונים בהתאם למשקולות שלהם בשווקים הגלובאליים.

בינתיים בעולם

אפשר להגיד שלישראל יש גם מזל, המלחמה פרצה בתקופה של צמיחה עולמית שנותנת לנו רוח גבית, בארה"ב למשל זאת לרבעון הרביעי הפתיעה לטובה עם עליה של 3.3% (לעומת ציפיות של 2.0%), עם נתוני שוק העבודה חזקים, הרחבת ההוצאה הציבורית והקלה בתנאים הפיננסים.

בסיכום שנת 2023 הצמיחה בארה"ב עמדה על 2.5 אחוזים, כפול מהאומדנים שניתנו בתחילת השנה. הנתונים הללו אומנם יקשו על הבנק הפדרלי להתחיל להוריד את הריבית, בטח לא בקצב מהיר, מצד שני לחצי המחירים מתקררים מהר מהצפוי וכן יאפשרו כנראה לריבית להתחיל לרדת כבר ברבעון השני.
להמחשה, מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית ירד ב-12 החודשים האחרונים ל-2.6 אחוזים, כשירידה חדה מהצפוי נרשמה במדד הליבה שלו (ללא מוצרי מזון ואנרגיה) ל-2.9 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר מזה כשנתיים וחצי.

בגוש האירו האינדיקאטורים הכלכליים האחרונים היו מעורבים יותר ביחס לארה"ב, חולשה בלטה בענפי התעשייה והדיור. לאור אלה המשקיעים מעריכים שהבנק האירופאי, ה-ECB, יקדים את האמריקאי במחזור ההפחתות, אפילו שיו"ר הבנק, לגארד, הדגישה שלהערכתה עוד מוקדם להתחיל לדון בכך.

המשקיעים מצידם לא תולים כיום את כל יהבם במצב הכלכלי וגם לא בציפיות הריבית כשהם מתרכזים בעונת הדו"חות הכספיים לשנת 2023, שילמדו עד כמה עליות השערים שנרשמו בה היו מוצדקות או אולי בכלל לא מספיקות…


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

]]>
https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%a8-2024-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%aa/feed/ 0
סקירה חודשית דצמבר 2023 – התעסקו עם הכלכלה הלא נכונהhttps://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%93%d7%a6%d7%9e%d7%91%d7%a8-2023-%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94/ https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%93%d7%a6%d7%9e%d7%91%d7%a8-2023-%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94/#respond Thu, 04 Jan 2024 12:41:47 +0000 http://profit.thetwo.me/?p=398 בדפדוף ברשתות החברתיות נתקלים בפרו-פלסטינאים שמנסים להוכיח שישראל מפסידה, אך באופן מעניין הטיעונים (השקריים) הם לא על איבוד שטחים או מספר הרוגים אלא בעיקר כלכליים, מתוך ההכרה שחלק גדול מהעוצמה של ישראל נשען על הכח הכלכלי שלה.

הנואשות וחוסר ההצלחה לפגוע בכלכלת ישראל בולטת אולי במיוחד בחרם על רשת בתי הקפה סטארבקס שבכלל לא פועלת בישראל. ככל שהם מכים בכלכלת ישראל ככה למרבה הפלא היא מתחזקת:

תשומת לב בולטת קיבלה התחזקות השקל, כשמול סל המטבעות הוא הגיע בדצמבר לרמות גבוהות מאלה שררו טרום המלחמה ודומות לאלה שראינו גם בפברואר 2023.
אך מלבד לשקל לפי נתוני למ"ס מספר הישראלים שדיווחו בחודש נובמבר על אי יכולת למצוא עבודה נפל מ-150 אלף בספטמבר ל-125 אלף בנובמבר והוביל לירידת שיעור האבטלה מרמה של 3.4% לשפל היסטורי – 2.8%. אומנם חלקם מהירידה נובע מוויתור על חיפוש עבודה, אבל הסיבה לוויתור נובעת הרבה פעמים מיכולת לוותר, כלומר מלמדת דווקא על איתנות פיננסית של משק הבית ועל שינוי סדרי עדיפויות שלו.
אומנם ישנם לא מעט עסקים שנפגעו, ברובם עצמאיים קטנים, עסקי תיירות ועסקים מאזור העוטף, אך במבט רחב החברות הגדולות הפגינו עוצמה מרשימה, גם כשחלק מעובדיהן גויס למילואים.

להערכת בנק ישראל ב-2023 כולה הוא עדיין ירשום צמיחה (של 2%) וימשיך לרשום צמיחה כזאת גם ב-2024. ב-2025 התוצר כבר צפוי לזנק ב-5% ובכך לסגור את הפער מהצמיחה האיטית יחסית של 2023-24.
אחד הסקטורים שחוו את הפגיעה הקשה ביותר הוא כאמור סקטור תיירות, אך אם ניקח בחשבון שהישראלים מוציאים בחו"ל הרבה יותר ממה שהתיירים הזרים מוציאים בישראל, אז באופן פרדוקסלי פגיעה סימטרית בתיירות (הנכנסת והיוצאת) עשויה דווקא לתמוך בו ואגב גם להסביר עודף בחשבון השוטף ותמיכה בשקל.
אפילו ענף הספנות הישראלי שעל פניו חטף "פגיעה ישירה" מהתנכלות ה'חותים' על אוניות ישראליות איכשהו כנראה הצליח לצאת מחוזק, מה שמשתקף במניית צים שחזרה לעלות בדצמבר אל מעבר לרמתה טרום המלחמה.
בלט סיפורה המרשים גם של שלוחת אינטל בישראל שהמשיכה לפי המנכ"ל הבינלאומי שלה בראיון לפוקס ניוז לעמוד בכל יעדיה העסקים ואכן לפי הלמ"ס יצוא ענפי ההייטק נותר יציב גם בחודש אוקטובר, עם התכווצות מינורית של כ-70 מיליון ד' בלבד.

ההוצאה הפרטית של משקי הבית אומנם נפגעה, מה שבא למשל לידי ביטוי בנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי אשר נפלו באוקטובר בכמעט 15%, אך בינתיים בנובמבר כבר החלו להתאושש עם עליה של 8.6% וכנראה בדצמבר כבר עלו מעל רמתם טרום המלחמה.
במקביל נראה זינוק בהוצאה הממשלתית, שמכסה על הפגיעה בהוצאה הפרטית ואולי מעבר. החשש היה שהעלייה בהוצאה הממשלתית תייקר דרמטית את עלות שירות החוב (כשזה צפוי להערכתינו לזנק השנה מרמות של כ-60% ביחס לתוצר לכ-66%), אך למרות שבשלביה הראשונים של המלחמה אכן ראינו זינוק בריביות הארוכות שהמשקיעים דורשים ממדינת ישראל בינתיים גם אלה חזרו לרדת והגיעו בדצמבר חזרה לרמות ששררו טרום המלחמה.
להמחשה, הריבית על חוב שיקלי ל-10 שנים חזרה ל-3.96%, דומה לרמתה בספטמבר.
הירידה בריבית התאפשרה גם בשל התקררות האינפלציה המפתיעה שנרשמה בנובמבר ל-0.3%- לעומת צפי ל-0.1%-, לשינוי שנתי של 3.3% (תודה למלחמה), לירידה בציפיות האינפלציה (הצפי לשנה קדימה עומד כעת על כ-2.3% בלבד) ולציפיות להפחתת ריבית ברבעון הראשון, שהספיקו בינתיים להתממש.

גם החשש מהעלאות מיסים רחבות הצליח בדצמבר להתקרר לאחר ששר האוצר וראש הממשלה הבהירו שיתנגדו לכך – הן יהיו "טעות גדולה מאד". תחליף אפשרי להעלאות מיסים הוא גם התייעלות של הסקטור הציבורי. אפשרות כזאת נחשבת מבחינת כלכלנים רבים להזדמנות פז "אסור לבזבז משבר", במובן שהוא יוצר הזדמנות פוליטית לביצוע רפורמות חיוניות שקשות לביצוע בשגרה.

סקירה היסטורית של המשברים האחרונים שחוותה ישראל מראים גם הם עמידות יוצאת דופן, מגפת הקורונה שמוטטה את התוצר במדינות רבות בעולם בקושי דגדגה את התוצר בישראל, ובטח לא בראיה דו שנתית (2020-21), כשישראל התבררה להיות במובן הזה הכלכלה האיתנה ביותר במערב. גם אם נלך רחוק יותר לעשור הקודם נראה שישראל דילגה מעל משבר מדינות אגן הים התיכון (ספרד, יוון , איטליה ,קפריסין…) ולפני כן צלחה בגבורה גם את התפשטות משבר הנדל"ן והפיננסים מארה"ב, כשבישראל מחירי הנדל"ן המשיכו לעלות אל תוכו ואף בנק ישראלי לא קרס או היה אפילו בחשש של קריסה.

לסיכום

אפשרי שהתקיפות והחרמות נגד ישראל לאורך השנים, כולל אלה של ה- BDS, דווקא חישלו אותה. האיתנות הזאת אפשרה לשוק ההון המקומי להמשיך בהתאוששות וללא אירועים חיצוניים נוספים המגמה החיובית הזאת עשויה בהחלט להימשך.

בינתיים בעולם האינדיקאטורים הכלכליים השוטפים המשיכו גם הם להציג שיפור. בארה"ב קצב הגידול בצריכה הפרטית עלה, היקף ההשקעות מצד החברות התרחב (רכישת מוצרי השקעה עלה לשיא היסטורי). מדד הסנטימנט הצרכני עלה בדצמבר מעל התחזיות ומגביר את הציפיות לצמיחה ב-2024.

על פניו הנתונים הללו יקשו על הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) לעבור בקרוב להפחתת ריבית. אך מצד שני התמונה בשוק הנדל"ן מראה סדקים על רקע הריבית הגבוהה, כשנתון מכירות הבתים החדשים בירידה חדה וציפיות האינפלציה קדימה בירידה וצפויה להגיע חזרה לסביבה של 2% (יעד המדיניות) כבר בשלושת החודשים הקרובים, דינמיקה דומה ראינו גם באירופה עם התקררות האינפלציה מעבר לצפוי מרמה שנתית של 5.4% באוגוסט ל-2.4% בנובמבר.

לכן הערכות הן עדיין שרוב הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם יתחילו בהפחתת ריבית כבר ברבעון הנוכחי, כך שבנק ישראל הקדים אותם רק במעט.


הסקירה כוללת תחזיות והערכות המהוות מידע צופה פני עתיד, כהגדרת מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, אשר נשענות על נתונים הנמצאים בידי פרופיט למועד זה. התממשותן של תחזיות והערכות אלה אינה בשליטת פרופיט ומטבע הדברים הן עשויות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי או שונה מכפי שיתואר בסיקרה. אין בתוכן משום תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המותאם ללקוח או המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם, ואין בדברים משום הזמנה או הצעה לביצוע פעולות במוצרים פנסיוניים או פיננסים כלשהם. לעורך הסקירה – ו/או לפרופיט עשוי להיות עניין אישי בנושא הסקירה. אין באמור להוות התחייבות לתשואה, ואין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להעיד על תשואות שתושגנה בעתיד. המידע המוצג הוא חומר מסייע בלבד, הנשען על אומדנים והערכות החברה שמטבע הדברים, אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולות להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו.
אין באמור למצות ו/או להחליף את הוראות ההסדר התחיקתי. אין להעתיק ו/או להפיץ ו/או לשדר ו/או לפרסם את האמור, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מאת פרופיט.
העושה שימוש במידע עושה זאת על אחריותו בלבד.

]]>
https://profit.thetwo.me/knowledge-center/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9%d7%99%d7%aa-%d7%93%d7%a6%d7%9e%d7%91%d7%a8-2023-%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%95-%d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94/feed/ 0